חידה: מדוע אנו שרים ומאחלים "עד מאה ועשרים שנה"? – התשובה מצויה בפסוקי התנ"ך שם ישנה עדות לנביא משה (רבינו) אשר חי מאה ועשרים שנה בדיוק. לפי התנ"ך האדם הראשון שיכול היה לחגוג יום הולדת הוא אדם (אדם וחווה) - הוא נולד ביום השישי לבריאת העולם. חגיגת יום הולדת נזכרת בתקופת שלטון פרעה במצרים, אשר ערך מסיבה לשריו ועבדיו.

כיום, אנו מציינים כל יום הולדת מיום היוולדנו ועד יום מותנו. לגיל יש משמעות נרחבת בתרבויות השונות. במערב, גיל הזקנה הולך ומקבל משמעות שלילית – איטיות, חולי, קושי בהתבטאות וכד', בעוד שבמזרח ובתרבויות עתיקות הזקנה נחשבת מכובדת בשל נסיון החיים העשיר וידע שלא ניתן לצבור אותו אחרת מלחיות שנים רבות (זקני השבט ועוד).

יום הולדת הוא מרגש. נקודה. גם אם הרגשות כלפיו שליליים או חיוביים, יש לנו מטען שמתקתק תקופה מסוימת לפני היום החשוב ומתפוצץ בשיאו של היום. אנשים מסוימים יעדיפו להסתגר ולבכות על מר גורלם, שהרי זהו יום גורלי ומקצהו השני של הסקאלה, יש אנשים שיחגגו וימצו את היום מרגע שהתחיל ועד שהסתיים במלואו. רובינו נעים על הטווח בין הקצוות ונוהגים לציין, גם אם בקטן, את היום הזה.

כמובן, שלכל גיל ישנה מסיבה הנערכת באופן שונה. מסיבות הילדים שונות מרחק שנות אור ממסיבות המבוגרים, למרות שחלקינו נוהגים לחזור בבגרותנו ולחגוג כאילו היינו ילדים. על אף שמסיבות ימי ההולדת הן דבר אינדיבידואלי לכל תרבות, אדם ומשפחה, בלונים הם אחד האייקונים המזוהים ביותר עם חגיגות במערב. גדולים כקטנים, אנו נהנים לקבל בלונים ביום ההולדת. אייקון נוסף שבלעדיו אי אפשר לחגוג הוא – עוגה! בניגוד לבלון, על העוגה נכתבו שירים רבים והיא אחד הדברים בלעדיה מסיבת יום הולדת פשוט לא יכולה להתקיים.

גם למדינתנו אנו חוגגים יום הולדת בכל שנה בתאריך העברי ה' באייר. יום העצמאות נחשב לחג לאומי והספירה התחילה משנת 1949. מן המנהגים (חלקם עדיין בהתהוות): תליית הדגל ממרפסות הבתים ועל חלונות המכוניות, נורות רבות מקשטות את הרחובות, זיקוקי די-נור, מופעי בידור על במות בכל עיר, מפגני אירובטיקה, סרטים כחול- לבן בערוצי הטלויזיה השונים ועוד.

ובאשר לכם – חשבתם פעם איך זה יהיה לחיות עד הגיל המופלג 120? רוב האנשים החיים מעל גיל 100 הם אנשים שלקחו את החיים יותר ב"קלות", צוחקים הרבה ונתמכים ברשת משפחתית משמעותית.